בנם של סאמיה וג'ריס. נולד ביום 6.7.1989 בתל-אביב יפו. אח צעיר ללינה, ויויאן ומייקל.

אמיר גדל והתחנך ביפו. עד כיתה ד' למד בבית הספר הנוצרי "טרה סנטה" בעיר. בהיותו בן עשר, ועם פרישת אביו מהמשטרה לאחר שירות של שלושים ושתיים שנים ויציאה לגמלאות בדרגת רב-פקד, עבר עם משפחתו לגור בנצרת עילית (כיום – נוף הגליל) ולמד בבית הספר "דון בוסקו" בנצרת. את לימודי התיכון סיים בהצטיינות.

בשנת 2012 החליט להתגייס למשטרת ישראל וללכת בעקבות אביו. לאחר שסיים קורס שוטרים הוצב לשרת ברמת גן, ביחידת הסיור במרחב דן.

במהלך שירותו למד במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן וסיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים. תכנן להמשיך ללימודי תואר שני.

בשנת 2016 עבר ליחידת האופנועים של מרחב דן, משום שרצה להיות הראשון להתייצב בכל אירוע ולהגיב במהירות המקסימלית. אמיר עבר מבדקי קצונה בהצטיינות, והיה מועמד לקורס קצינים.

בשנת 2019, בהיותו על אופנועו בדרך לאירוע משטרתי, רכב שנסע משמאלו פנה באופן פתאומי ימינה, נכנס באופנוע המשטרתי והעיף את אמיר באוויר. הוא נפצע קשה, ונאלץ לעבור שיקום ארוך וממושך במשך חודשים בבית חולים "שיבא" בתל השומר שאחריו תקופת שיקום נוספת בבית. אך חיידק העבודה בער בו, הוא לא המתין עד סוף תקופת השיקום וחזר במהרה לעבודתו.

בשנת 2015 הכיר אמיר את שני ישר, ששירתה איתו. בין השניים התפתח קשר ונרקמו יחסי אהבה, ומאז לא נפרדה דרכם.

אמיר היה אדם צנוע ומיוחד במינו, חייכן ובעל יכולת נתינה, אוהב אהוב ואהוד על חבריו ומפקדיו, נוח לבריות עם אישיות כובשת. ניחן בצניעות ובעוצמה שקטה, ובחיוכו השרה רוגע על סובביו.

ביום 29.3.2022, בהיותו במשמרת על אופנועו, קיבל במכשיר הקשר דיווח על מחבל חמוש שיורה לעבר אזרחים בבני ברק. בלי היסוס ובאופן מיידי דהר עם שותפו אל מקום האירוע. משהבחין המחבל באופנוע המשטרה פתח באש, קרב יריות התפתח בין הצדדים ובמהלכו נפצע אמיר אנושות. הוא פונה לבית החולים "בילינסון" אך מאמצי ההחייאה עלו בתוהו.

ארבעה בני אדם נוספים נהרגו בפיגוע, השוטר השותף הצליח לפגוע במחבל ולנטרלו.

רב-סמל אמיר חורי נפל בקרב בהיתקלות עם מחבלים בבני ברק ביום 29.3.2022. בן שלושים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנוף הגליל. הותיר הורים, שתי אחיות, אח ובת זוג.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל בכיר.

בהלווייתו השתתפו אלפי אנשים מכל רחבי הארץ, כולל שרים וחברי כנסת ואוטובוסים מלאים בתושבי בני ברק וערים נוספות שבאו לתת כבוד אחרון לגיבור שהציל חיי רבים מהם. במהלך השבעה הגיעו מכל הארץ אלפי אנשים, שרובם לא הכירו את המשפחה או את אמיר, לנחם ולהשתתף בכאב המשפחה, לחבק ולחלוק כבוד.

כעבור כמה חודשים קיבלה משפחתו בשמו את "עיטור האומץ" של משטרת ישראל בטקס הוקרה, ובתעודה הנלווית נכתב: "על מעשה גבורה, שנעשה בעת מילוי תפקיד תוך חתירה למגע, נחישות וחירוף נפש, שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל".

לזכר אמיר נערכו טקסי הנצחה וימי עיון, בהם: במכללת השוטרים בבית שמש נערך יום עיון על שמו; בכנסת ישראל נערך יום עיון לזכרו בהשתתפות שרים, חברי כנסת וכל פיקוד המשטרה; בביטוח לאומי בנוף הגליל נערך טקס לזכרו; כחמש-מאות בני נוער לפני גיוס, מכל העדות, השתתפו במסע בן שלושה ימים שנערך לזכר אמיר; בנוף הגליל נערך מרוץ על שמו בו השתתפו אלפים מכל חלקי הארץ, מרוץ שמתוכנן להתקיים מדי שנה.

אמיר הונצח במקומות רבים בארץ: במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, שם למד וסיים תואר ראשון, הוקדשה הספרייה המרכזית לזכרו, כן הושקה בפקולטה למשפטים תוכנית מנהיגות על שמו; בערים גבעתיים ואור יהודה חנכו גינות על שמו; אגודת הידידים הנוצרים למען מגן דוד אדום תרמה לזכרו אופנוע שיסייע בהצלת חיים; בנוף הגליל חנכו רחוב על שמו - דרך אמיר חורי, וגם בבני ברק ייקרא רחוב על שמו; אמיר מונצח בפינה לזכרו בתחנת משטרת בני ברק, ובאתר ההנצחה לחללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש.